הלידה היא חוויה מרגשת ומיוחדת שמלווה בהמון שינויים גופניים ורגשיים בטווח זמן קצר מאוד. חלק מהנשים משתחררות מבית החולים לביתן כשהן במצב טוב ומתחילות להכיר את ההורות ואת התינוק החדש, וחלק מהנשים חוות מסע רגשי מעט אחר ומטלטל לא פחות שנקרא דיכאון אחרי לידה.
אז מה זה בעצם?
לאחר הלידה, ואפילו מעט לפני סיום ההיריון, האישה חווה דכדוך ורגשות תסכול ועצב סביב מאורע הלידה. בדרך כלל הסימפטומים הרגשיים הללו מופיעים מעט לפני סיום ההיריון עד כמה ימים לאחר הלידה עצמה, וכאשר הם לא חולפים לאחר תקופה של עד שבועיים או מחריפים, מצב זה נקרא דיכאון אחרי לידה. ייתכן שהאישה תסבול ממצוקה רגשית שלא תוגדר כדיכאון אחרי לידה, אך עדיין תזדקק לתמיכה או לטיפול, ואין לזלזל במצב הזה. הקושי הרגשי יכול להתבטא במצב רוח ירוד, בכי בתדירות גבוהה (עם סיבה וגם ללא שום סיבה), חוסר רצון להיות בקרבתו של התינוק, להחזיק אותו, לטפל בו ואף פחד להישאר איתו לבד, חוסר תיאבון או לחילופין אכילת יתר, עצבנות, עייפות ומחשבות טורדניות של האישה כלפי עצמה או כלפי התינוק. עם זאת, כל אישה חווה את הדברים אחרת וייתכן שלכל אישה יהיו הסימפטומים הייחודיים לה.
למה זה קורה?
הסיבה לדיכאון לאחר לידה לא תמיד ידועה. לעתים מדובר בשינויים הורמונליים משמעותיים בתקופה שלפני הלידה ומעט אחריה, ולאחר כמה ימים של מנוחה וליווי של המשפחה ואנשי מקצוע בבית החולים, האישה תרגיש טוב יותר. יכול להיות קשר בין המצב הרפואי של האישה לפני הלידה, בין אם גופני ובין אם נפשי, לקושי הרגשי שהיא חווה. גם המצב הרפואי של הילד יכול להיות הגורם לרגשות הקשים, במקרה שהילד נולד חולה. אירוע טראומתי במהלך ההיריון או במהלך הלידה, כמו סיבוכים רפואיים וכדומה, יכולים להשפיע על מצבה הרגשי של האישה לאחר הלידה. לעתים מדובר בהשפעה של הסביבה, כמו לחץ וציפיות גבוהות מצד המשפחה, ולחילופין גם היעדר תמיכה שגורר לרוב תחושת בדידות. לפעמים מדובר בשינוי המשמעותי בשגרה היומיומית וחוסר שינה ועייפות תמידית כתוצאה מהטיפול בתינוק, והדבר מתבטא גם בכך שלא נותר מספיק זמן לפעילויות אישיות מהנות או בטיפול וטיפוח, שבדרך כלל מביאים לאישה רוגע, שלווה, אושר או סיפוק עצמי. יכולות להיות עוד סיבות רבות למצב זה, כל אישה ונסיבותיה, והסיפור האישי שלה.
מה עושים עכשיו?
ראשית, חשוב לציין שהמצב הזה הוא לא חריג. נשים רבות חוות דיכאון לאחר לידה, כ-10% עד 15% מהיולדות, ולעתים אף יותר מכך אם היולדת צעירה או נמצאת בקבוצת סיכון. זה מצב טבעי שיכול לקרות לכל יולדת, ואין בכך בושה. הלידה היא אירוע משמעותי בחיי כל אישה, וזה בסדר להרגיש שדברים לא הסתדרו בהתאם לציפיות, או להרגיש רע גם בלי סיבה ברורה. בדרך כלל מי שיזהה את השינוי בהתנהגות הוא בן הזוג או המשפחה הקרובה, והם מעגל התמיכה הראשון של האישה. כדאי לבקש את תמיכתם, עזרתם ועצתם של בני המשפחה בטיפול בתינוק ובטיפול במשימות או עבודות הבית. כדאי להקפיד על שגרת יום כמה שאפשר: לישון ולנוח כמה שניתן, לשמור על תזונה בריאה ותפריט מאוזן. מומלץ מאוד להמשיך בפעילויות אישיות שגורמות שלווה וסיפוק וגם הסחת דעת. לא כדאי להישאר לבד, מומלץ להיות בחברתם של בן הזוג, בני המשפחה או חברות כל הזמן בימים שלאחר הלידה. גם פעילות גופנית המותאמת לנשים אחרי לידה תוכל לשפר פלאים את מצב הרוח וגם את המצב הגופני לאחר הלידה, דבר שבעצמו משפיע על המצב הנפשי וההערכה העצמית של היולדת. כדאי גם לדבר על הרגשות עם בני המשפחה הקרובה, וגם להתייעץ עם אנשי מקצוע לפי הצורך. חשוב לא להקל ראש במצב הזה, משום שללא טיפול, הדיכאון יכול להפוך להפרעות נפשיות של ממש.