גיל ההתבגרות הוא תקופה של ניגודים, תקופה של דברים משמחים ומרגשים לצד בעיות שונות הנובעות מן השינויים המהירים בגוף המשפיעים כמובן גם על הנפש ומצב הרוח. יש בגיל ההתבגרות כל מיני תופעות רפואיות וגופניות הנגרמות מההתבגרות המינית, מהשינויים ההורמונליים, מהצמיחה במשקל והגובה וגם מהלחצים הנפשיים השונים. אחת התופעות שפחות מדברים עליה היא נשירת שיער האופיינית לחלק מהמתבגרים. זוהי תופעה שיכולה להיות שונה מאד מנשירת שיער בגיל יותר מאוחר. המשיכו לקרוא ותגלו את הגורמים לתופעה כמו גם פתרונות אפשריים לה.
גיל ההתבגרות ונשירה
יש לזכור שברוב המוחלט של המקרים, נשירת שיער בגיל ההתבגרות מהווה רק סימפטום לבעיה גופנית או רפואית אחרת שאיננה קשורה לשיער עצמו. ניתן למנות סיבות שונות לנשירת שיער הכוללות:
דלקות
דלקות שונות המתפרצות באופן מלא או תהליכים דלקתיים חלקיים יכולים להביא לנשירה מואצת.
זיהומים שונים
אלו יכולים לגרום להתרופפות של זקיק השערה וגם להפיכתה לדקיקה יותר ומכאן גם לנשירתה.
אלרגיות
שימוש בחומרים שונים לטיפוח השיער או הפנים יכולים לגרום לתגובות אלרגיות ברמות שונות של חומרה. דווקא התגובות הפחות חמורות הן אלו שיהיו גם פחות מאופיינות ומזוהות. הן יכולות להיות הגורם לנשירת השיער אצל המתבגר.
מחלות ומערכת חיסון חלשה
כשלים חיסוניים שונים ניכרים בשערות חלשות ונושרות כמו גם בציפורניים חלשות. אם זהו המצב, יש לנסות ולאבחן את המחלה. זו יכולה להיות גם תופעה של פטרת מסוגים שונים.
הורמונים
קיימים מקרים בהם השינוי ההורמונלי החריף שהגוף עובר גורם לנשירת השיער מהראש בקצב מוגבר.
הרגלים
בני נוער רבים מפתחים הרגלים שונים של תנועות ונגיעות שונות בשיער. מדובר למשל על גירוד או הברשה ממושכים כמו גם גלגול או משיכת השיער. להתנהגות הזו יש כמובן מקור נפשי שיש לאתר אותו.
תרופות ותכשירים
קיימת תופעה המופיעה אצל חלק מהמשתמשים בתכשירים שונים כולל משחות לטיפול בפצעי בגרות (אקנה) מסוג מסוים.
הטיפול בנשירת שיער אצל מתבגרים
בשביל להתחיל לטפל בנשירת השיער, יש לאבחן את המקור להתרחשותה. את האבחון מבצעים על ידי שלילה שיטתית של גורמים שונים. אם הנער משתמש בתכשירים מסוימים וניתן להפסיק באופן זמני את השימוש בהם, יש לעשות זאת. זה יכול לתת אינדיקציה אם זהו אכן מקור הנשירה. בעיות של הרגלי משיכת שיער יש לאתר אם צריך גם בשילוב טיפול נפשי. בשביל לאתר דלקות, זיהומים או כשלים שונים במערכת החיסונית, יש לערב את רופא המשפחה. צריך לשתף אותו בכמה שיותר סימפטומים שהתגלו בנוסף לנשירת השיער עצמה. לעיתים, זה יהיה תהליך לא קצר של גילוי המקור לנשירה. יש לערוך מעקב אחר הסימפטומים וגם אחר חומרת הנשירה עצמה. את חומרת הנשירה ניתן לאמוד על ידי הברשת השיער לאורך זמן קבוע כאשר משתמשים במברשת נקיה. ניתן אז להעריך כמה שערות נשרו אל תוך המברשת. יש כאלו המצלמים את המברשת בכדי להשוות את הנשירה באופן מדויק יותר בין ימים שונים. מעקב ורישום שכזה אשר מציין שימוש בתכשירים, סימפטומים שונים וגם מעקב אחר מצב רוח יכול להביא לגילוי של המקור לנשירה.
יש לציין שבמרבית המקרים, גילוי המקור לנשירת השיער וטיפול בו, יביא גם לעצירה בנשירת השיער עצמה אצל המתבגר או המתבגרת ואפילו לצמיחה ושיקום של שיער הקרקפת לרמתם הקודמת. לנשירה חזקה יכולה להיות השפעה שלילית על הבטחון העצמי והתפקוד של המתבגר, מה שיכול לדרדר את מצבו הגופני אף יותר ולהחריף את הנשירה. זו הסיבה שגם אם לא מדובר בבעיה רפואית אקוטית, היא כן מצביעה על תופעות אחרות ולטיפול בה יש משמעות רבה על רווחת הנער.